נגעים פיגמנטריים

נגעים פיגמנטריים הם נגעים נפוצים ביותר. הנגעים הנפוצים ביותר הם השפירים, אך יש לרופא לבדוק במדויק את הנגע כדי להבין בוודאות את האבחנה.

נגעים כמו הנווסי, הקרטוסים סבוראיים והדרמטופיברומות הם נגעים פיגמנטריים נפוצים שיכולים לדרוש הערכה ממוקדת על ידי רופא. הדרמטופיברומות מאופיינות בסימן חומצי "גומת חן" – כלומר, כאשר נלחצות בין שתי ציפורניים, הן מתבהירות תת עור ורוד, מוצק, אפור או חום שמתקפץ לתוך העור.

הנגעים הפיגמנטריים נגרמים לעיתים על ידי המלינין (פיגמנט חום), ולכן מצטיינים באזורים קטנים או גדולים של עור חום, שחור או אפילו כחול. אף על פי שהם בדרך כלל שפירים, נגעים פיגמנטריים עשויים גם להיות ממאירים (סרטניים) במקרים מסוימים.

כתמי עור אלו וגידולם מופיעים כתוצאה מתאי מלנוציטים בעור. מלנוציטים הם התאים המייצרים מלינין, החומר שאחראי לכתמיות (פיגמנטציה) בעור. הפיגמנטציה היא הצבע בעור שנוצר על ידי המלינין, הפיגמנט הטבעי המקבע גם את צבע העיניים והשיער. עם זאת, כאשר יוצרת כמות גדולה מדי של מלינין באזור מסוים, התוצאה היא כתם חום על העור. ייצור מוגזם של מלינין עשוי להתרחש עקב:

  • חשיפה לקרני השמש
  • הזדקנות
  • תורשה או גורמים מולדים

נגעים פיגמנטריים נפוצים כוללים:

  • כתמי גיל או כתמי "כבד": כתמים קטנים וכהים בדרך כלל נמצאים על פנים, אמות הידיים והגב של ידיים.
  • היפר-פיגמנטציה פוסט-דלקתית: סוג של היפר-פיגמנטציה הזו נובע מכל סימפטום דלקתי או טראומה בעור. לדוגמה, אקנה עשוי להשאיר שינוי צבע כהה לאחר שהפגם מתרפא. פריחות כמו פסוריאזיס ואקזמה בדרך כלל גורמות גם לשינוי צבע העור.

היפרפיגמנטציה היא מצב עור מזיק שניתן לטפל בו באמצעות טכניקות הסרה כמו טיפולים קוסמטיים, קרמים ותרופות. אם אדם משים לב לסימפטומים נוספים מלבד היפרפיגמנטציה, יש לפנות לייעוץ רפואי.