האנטומיה של העור

העור (Integumentary System) הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם, המהווה כ-15% ממשקל הגוף הכולל. זהו איבר דינמי המתפקד כמערכת אינטגרטיבית מורכבת, המקיימת אינטראקציה מתמדת עם הסביבה החיצונית והפנימית

לעור 3 שכבות

אפידרמיס

האפידרמיס היא שכבת התאים החיצונית ביותר של העור. היא שקופה-למחצה ומאפשרת לאור לעבור דרכה באופן חלקי. שכבה זו מתחדשת באופן מתמיד על ידי חלוקת תאים בשכבה הבזלית, אשר יוצרת תאי עור חדשים הנעים כלפי מעלה. במהלך תהליך זה, תאים אלה משתנים בתפקידם ובמבנה שלהם.

מבנה האפידרמיס

1. השכבה הבזלית (Stratum Basale): שכבה זו כוללת תאים מתחלקים שיוצרים את תאי האפידרמיס החדשים. בנוסף, היא מכילה מלנוציטים שמייצרים את פיגמנט המלנין ותאי לנגרהנס הקשורים למערכת החיסון.

2. השכבה הספינלית (Stratum Spinosum): בשכבה זו מתרחשת יצירת חלבוני קרטין ושומנים. תאים אלה מתחילים ליצור חיבורים בין-תאיים חזקים שמעניקים לאפידרמיס את יציבותו.

3. השכבה הגרנולרית (Stratum Granulosum): שכבה זו מאופיינת בתאים שמתחילים לאבד את הגרעין שלהם, ויוצרים גרנולות שמכילות חלבונים ושומנים להגנה ואיטום העור.

4. השכבה הקרנית (Stratum Corneum): השכבה החיצונית ביותר, המורכבת מתאים מתים שטוחים המעניקים לעור מחסום הגנה חזק מפני נזקי הסביבה ושומרים על לחות הגוף. תכונות האפידרמיס:

עובי האפידרמיס משתנה בהתאם לאזור בגוף: בכפות הרגליים הוא עבה במיוחד, בעוד שבאזור העיניים הוא דק מאוד.

האפידרמיס אינה מכילה כלי דם. כל החמצן והחומרים המזינים מגיעים מהדרמיס.

דרמיס

הדרמיס היא שכבה עבה הממוקמת מתחת לאפידרמיס ומשמשת לתמיכה מבנית ותפקודית של העור

מבנה הדרמיס

ההיפודרמיס, או רקמת התת-עור, היא השכבה העמוקה ביותר בעור. היא מורכבת בעיקר משומן, רקמת חיבור רכה וכלי דם

1. השכבה הפפילרית (Papillary Layer): שכבה עליונה המכילה כלי דם קטנים, קצוות עצבים וסיבי קולגן עדינים. היא אחראית להזנת האפידרמיס ולויסות החום בעור.

2. השכבה הרטיקולרית (Reticular Layer): שכבה תחתונה עבה יותר, המכילה סיבי קולגן עבים, סיבי אלסטין, בלוטות שומן וזיעה. שכבה זו מעניקה לעור את גמישותו ועמידותו.

תפקידים נוספים של הדרמיס:

-מכילה מבנים כמו זקיקי שיער, בלוטות שומן וזיעה.

-מספקת תחושות כמו מגע, חום וכאב בעזרת עצבים וקצות עצבים המצויים בה.

-מעורבת בריפוי פצעים הודות לזרימת הדם הרבה שבה.

היפודרמיס

ההיפודרמיס, או רקמת התת-עור, היא השכבה העמוקה ביותר בעור. היא מורכבת בעיקר משומן, רקמת חיבור רכה וכלי דם

מבנה ההיפודרמיס

שומן תת-עורי: הרקמה השומנית בהיפודרמיס משתנה בכמותה בין אזורי גוף שונים ובין פרטים שונים, בהתאם לגורמים כמו גיל, מין, ותזונה.

רקמת חיבור: רקמת החיבור הרכה תומכת בשומן ומקשרת את שכבת ההיפודרמיס לשרירים ולאיברים הסמוכים.

כלי דם ולימפה: שכבה זו מכילה רשת צפופה של כלי דם ולימפה, שתפקידה לספק חמצן ולסלק פסולת.

תכונות ותפקידים

בידוד תרמי:

השומן בהיפודרמיס מספק שכבת בידוד המונעת איבוד חום ושומרת על טמפרטורת גוף יציבה. שכבה זו חיונית במיוחד באזורים קרים, שם היא מגנה על הגוף מפני כוויות קור.

ריפוד והגנה:

ההיפודרמיס משמשת כמגן לאיברים פנימיים, כלי דם ועצמות מפני זעזועים ופגיעות חיצוניות. במקרים של טראומה פיזית, השכבה סופגת חלק ניכר מהכוח המופעל.

מאגר אנרגיה:

השומן התת-עורי משמש כמאגר אנרגיה זמין במקרה של מחסור במזון. הוא מתפרק במצבים של צום או פעילות גופנית ממושכת, ומספק לגוף חומצות שומן ואנרגיה.

תמיכה מבנית:

ההיפודרמיס מקנה לעור גמישות וחוזק, מה שמאפשר תנועה מבלי לקרוע את העור. הוא מקשר את העור לרקמות שמתחתיו, כמו שרירים ורצועות.

העור הוא מערכת מורכבת ומרובת תפקידים המורכבת משלוש שכבות עיקריות, שכל אחת מהן ממלאת תפקיד ייחודי בשמירה על בריאות הגוף. ההבנה של מבנה ותפקוד שכבות אלו מאפשרת לנו להבין טוב יותר את אופן הטיפול בכל שכבה והתחזוקה של העור.